סין, ראשון 20/4 - אל הבודהה הגדול בלשאן

היום יצאנו לטיול ארוך ומפרך לראות את הבודהה הגדול בלשאן. נסענו במונית +אוטובוס בינעירוני +מונית, מה שלקח 3 שעות סה"כ, עד לכניסה הצפונית לפארק. עלינו הרבה מדרגות עד שראינו את הראש של הבודהה.

ואז עמדנו בתור.. תור כזה כמו בדיסני, מתפתל ימינה ושמאלה בין גדרות. האמת שקראתי מראש שאסור לבוא לשם בסופ"ש כי אז מפוצץ שם, אבל בשקלול שאר התוכניות שלנו ותחזית מזג האויר להמשך השבוע יצא שאין ברירה. שעה שלמה עמדנו בתור עד שהגענו לתחילת המדרגות. במשך כל השעה הילדון זכה לתשומת לב מרובה מהסינים מסביב, אפילו מרובה מדי, חלקם נגעו בו וכשהוא ניסה לברוח ולהתחבא מאחורי הם צחקו והוא נעלב.






בסופו של דבר הגענו לראש המדרגות, ירדנו לאט לאט עם כולם כאשר בכל שלב אנחנו מול חלק אחר של הבודהה. זה היה מקסים ומרשים ביותר להתחיל מול ראשו הענק ולסיים במבט של גמד מול ענק כשאנחנו ליד כפות הרגליים שלו.






אח"כ עוד צריך לעלות חזרה בגרם מדרגות אחר, חזרה לראש הבודהה למעלה.

מהצד השני, ורואים גם את התור הארוך

סה"כ זה לקח לנו שעתיים אבל היה שווה. אולי בזכות הירידה האיטית במדרגות התעמקנו יותר בכל שלב ובכל חלק בבודהה וזה העצים את הרושם.

עצלנים, או כל מי שהרבה מדרגות זה לא בשבילו, יכולים לצפות בבודהה גם משייט בנהר. שקלתי מראש אולי לעשות גם וגם אבל ממש לא הרגשתי צורך, אני חושבת שיפה יותר לראות, להרגיש ולהתרשם מקרוב יותר.



אח"כ הצצנו קצת במקדשים שליד הראש, והחלטנו לחזור חזרה ולוותר על שאר הבודהות בפארק כדי לא להגיע מאוחר מדי חזרה.

זו הייתה החלטה טובה כי הדרך חזרה הייתה ארוכה. התחלנו עם ריקשה די מיותרת (היא כאילו לוקחת אותך לאוטובוס אבל האוטובוס במרחק הליכה. לא נורא כי זה היה כייף לילדון). אח"כ לקחנו מונית במקום אוטובוס כי הוא בדיוק עבר. בתחנת האוטובוס קנינו כרטיסים לאוטובוס לצ'נגדו ונאלצנו לחכות חצי שעה עד לאוטובוס שלנו. הם היו מאד מסודרים שם, אפילו המקומות באוטובוס היו מסומנים להפתעתי. התברר שהיה לנו מזל, כי קצת לפני האוטובוס שלנו שהיה ב 15:30 הגיע זוג בולגרים שהשעה בכרטיס שלהם הייתה 16:30. התמזל גם מזלנו ובדיוק בשעה שלנו הגיע אוטובוס תיירים גבוה ונוח מאד.
עם עיכוב קל ביציאה, פקק גדול בסוף הכביש המהיר ותנועה עמוסה ב'צנגדו, הגענו לתחנת שיננמן אחרי שש. הילדון נרדם ממש לקראת סוף הנסיעה וכשהערתי אותו משינה עמוקה הוא היה עייף ועצבני, אז חזרנו ללייזיבונס (האכסניה שלנו) וסגרנו את הערב מוקדם.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה