אני נוהגת לכתוב את הבלוג כיומן בסדר קלנדרי אבל חורגת ממנהגי הפעם. את גווילין ביקרנו פעמיים, לפני ואחרי הטיול לטראסות האורז.
שבת: פעימה ראשונה בגווילין
אחרי ארוחת בוקר נסענו לגווילין. בניגוד לנסיעה ליאנגשו שהיתה בערפל כבד, בחזרה יכולתי לראות את הנוף היפה מבעד לחלונות. נוף הגבעות הייחודי לאיזור ממשיך ללוות אותנו, כמו גם חקלאים בשדות ואפילו הצלחנו לראות חקלאי אחד חורש עם בפאלו, אז השלמתי את מה שהיה לעשות ביאנגשו :)
בגווילין התחלנו בביקור במערת ה- Reed Flute, אליה נסענו במונית. זו מערת נטיפים שהסינים הפכו ל"הופעת ברודווי" עם אורות בשלל צבעים. זה יפה אבל קיטשי וגם די הזוי (אחכ סיפרו לי שגם בארץ האופנה הזו נכנסה, צריך באמת לבדוק). לקראת הסוף נערך מופע אורקולי אבל המוזיקה בהתחלה בשילוב החושך הלחיצו את הילדון שגם ככה רק לאחרונה התחיל לאהוב מערות, אז ויתרנו.
והאחרונה היא מהמופע לקראת הסוף:
למערה אפשר לעלות ברגל, זה ממש לא גבוה, אבל יש רכבת שמכונה jungle shuttle והסינים ממש דחפו לנו כרטיס אליה בלי לתת לנו הזדמנות לגלות שזו לא חובה. זה לא כל כך נורא כי לילדון הרכבת היא גם אטרקציה, אבל אם מי מקוראיי בדרך לשם חשוב לומר שהנסיעה בה ממש מיותרת והיא מכסה מרחק מזערי.
כשירדנו מהמערה פגשנו בתחנת האוטובוס זוג שראינו קודם באכסניה, ופתאום הבחורה התחילה לדבר איתנו בעברית. שמה קרן ומתברר שהיא גרה ארבע שנים בסין, היא נשואה לסיני ועובדת בשנחאי. נראה לי שהיא שמחה לפגוש אותנו ממש כמו שאנחנו שמחנו לפגוש אותה, ובמיוחד הילדון שלא הפסיק לדבר איתה – סוף סוף פוגשים דוברת עברית, לראשונה מאז שיאן.
האוטובוס הגיע מאד עמוס אז ויתרנו עליו וחלקנו יחד מונית לעיר. היתה שיחה מרתקת - הזדמנות לשמוע על סין מישראלית שמכירה אותה ממש מקרוב. כשחזרנו הלכנו יחד איתם לסיור לראות את גבעת חדק הפיל. התברר שהסינים החליטו למנוע צפייה באתר מרחוק וגידלו שיחים עבותים שיסתירו. דמי הכניסה לגמרי מופרכים בשביל אתר די מטופש אז ויתרנו. נפרדנו מקרן ובעלה והמשכנו לטייל במרכז העיר לכיוון האגם היפה שבמרכזו שתי פגודות ואחר כך למדרחוב.
אכלנו ארוחה מצוינת במסעדה לא זולה שהילדון בחר כי הייתה לה טרסה בקומה שניה צופה על המדרחוב. הזמנתי מנת דג מבושל והיא הגיעה בתוך מחבת והונחה על כיריים על השולחן. לא הבנתי למה אבל זה היה סופר טעים. הילדון אכל פיצה ועל סמך ביסון שטעמתי ממנה נראה לי שהיא הייתה הפיצה הכי טובה שאכלנו בסין.
 |
| תפריט המסעדה תלוי מעל הכניסה, אבל יש גם תפריט כתוב רגיל |
 |
| מנת הדג המופלאה |
חזרנו לאכסניה דרך הרחוב של שוק הלילה אבל לא התעכבנו הרבה בגלל ההשכמה המוקדמת הצפויה למחרת. בכל זאת לא עמדתי בפיתוי לחולצת טריקו לילדון ב-10 יואן. בלי להתמקח. למי יש כוח להתמקח על 6 שח.
באחת התמונות פה צילמתי משהו שראיתי בהרבה מקומות בסין. הרבה מהגינון הוא בעצם בעציצים! זה אולי קצת פחות יפה מאשר אם היו שותלים הכל באדמה אבל זו דרך טובה להבטיח שהכל יהיה יפה ופורח:
שני - שלישי: פעימה שנייה בגווילין
ביום שני אחה"צ שבנו לגווילין מהטיול בטראסות האורז ויצאנו לעוד סיבוב ארוך בעיר. התחלנו בפגודות הירח והשמש שבאגם, הפעם באור יום. לפגודת הירח מגיעים בגשרון, היא די קרובה לחוף. ממנה עוברים לפגודת השמש במעבר מתחת למים, מה שהיה מאד מרגש עבור אחד מאיתנו.
 |
| המעבר בין הפאגודות |
בפגודת השמש גם יש מעלית מה שהופך אותה לפגודה מאד ייחודית, אבל בעיקר נהניתי להשקיף על הנוף סביב – גם גווילין מוקפת בגבעות האלה שכל האיזור מפורסם בהן.
 |
| הנוף סביב פגודת השמש |
משם המשכנו למדרחוב. לשמחת הילדון קנינו סוף סוף ציור סיני ארוך של נוף מהאזור, לפי בחירתו. כל הטיול הוא ביקש ציור כזה... הפעם נאלצתי להתמקח, כבר לא מדובר ביואנים בודדים. אני בטוחה שהמוכרת עדיין הרוויחה ממני יפה, אבל שלושתינו יצאנו מרוצים מהעיסקה.
אח"כ גילינו שם שוק אוכל (איך מגלים? רואים את כולם אוכלים משהו בידיים ומחפשים מאיפה זה בא). הילדון אכל 4 שיפודי בקר די חריפים ונהנה מכל ביס. אני אכלתי כל מיני שיפודים מעניינים וטעימים.
אח"כ לקחתי קערת כדורים שלא הייתי בטוחה מה הם, והתגלו כדים-סאם ממולא עוף (כנראה). היה נהדר, ובמחיר מגוחך. 5 יואן לכמות יפה של דים סאם, 3 שיפודים ב-10 יואן. הלוואי שהיה עולה ככה בארץ.
אחרי סשן צילומי לילה של הפגודות המוארות התחלנו לחזור לאכסניה.
פתאום הילדון המכור לקניות סחב אותי לאיזו חנות בקומה מתחת לכביש (בגלל שבכניסה אליה הוא ראה דברים שעניינו אותו) וזו התגלתה כחנות הפתעות סינית.. המון דברים נורא בזול. ממש ניסינו להתאפק ולהסתפק רק בדברים קטנים, אבל בכל זאת בילינו שם המון זמן ויצאנו בשלל רב.
ביום שלישי בבוקר נסענו באוטובוס (קומותיים! בשורה הראשונה למעלה) לפארק שבעת הכוכבים. הפארק הזה ממש יפה, תאווה לעיניים. הפארק היה מלא סבים וסבתות עם הנכדים שלהם. ראינו שם משחק הורס – שוכרים בקבוק תינוקות עם פיטמה מלא באני לא יודעת מה ומאכילים את הדגים (האמיתיים!) בבריכה.
ביום שלישי בבוקר נסענו באוטובוס (קומותיים! בשורה הראשונה למעלה) לפארק שבעת הכוכבים. הפארק הזה ממש יפה, תאווה לעיניים. הפארק היה מלא סבים וסבתות עם הנכדים שלהם. ראינו שם משחק הורס – שוכרים בקבוק תינוקות עם פיטמה מלא באני לא יודעת מה ומאכילים את הדגים (האמיתיים!) בבריכה.
היו בפארק גם המוני תלמידי בי"ס שנראה שבאו למערה שיש שם. אנחנו ויתרנו עליה. פשוט נהנינו לשוטט, ראינו קופים ומפל, קנינו עוד קצת מזכרות, הילדון עשה סיבוב בקרוסלת סוסים, ואז התחיל מבול, ממש מבול. רצנו כל הדרך אחורה חזרה לכניסה וחזרנו באוטובוס לאכסניה.
מאחר והקדמנו אכלנו בנחת צהריים באכסנייה ופתאום הגיע הנהג שיקח אותנו לשדה התעופה. זהו, קצת קשה לאמין אבל אנחנו עוזבים את Mainland China, נגמר הפרק המרכזי של הטיול שלנו. קצת עצוב כי כל כך נהנינו, אבל ילדון אחד ממש מתרגש לקראת הפרק הבא – הונג קונג.
שדה התעופה של גווילין קטן והחלק הבינלאומי ממש פצפון, אבל עדיין כולל דיוטי פרי במחירים מופקעים כמקובל אפילו שהמבחר מזערי.
 |
| אופנוע עם גג, ראינו הרבה כאלה בסין |
 |
| רכב השליחויות של קנטקי פרייד צ'יקן |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה