היום נבקר באתר פנדות נוסף שנקרא ביפנגשיה, שנמצא בלב איזור טבע שקראתי עליו דברים נפלאים, ובנוסף בעיירה עתיקה סמוכה. התלבטתי לגבי נסיעה בתחבורה ציבורית אבל החלטתי להיום לשכור רכב ונהג. הגיעו הנהג וגם חברתו בג'יפ סיני, חדיש ונוח מאד.
הנהג ניווט לפי ה GPS, שבחר לנו את הנתיב הקצר לביפנגשיה, אבל לא את הנתיב הגיוני. ירדנו מוקדם מדי מהכביש המהיר ובזכות זה נסענו בכביש יפהפה, דרך כפרים ואח"כ מעבר בהרים. אפילו הנהג קצת דאג שזו לא הדרך ושאל כמה פעמים. היה אפילו חלק לא סלול אבל למרבה המזל הוא היה דווקא כשעברנו את המעבר והתחלנו לראות שוב בתים. זה היה מסתבר כבר ממש קרוב לשאנגלי, שזו העיירה העתיקה בה מתחיל הטיול.
שאנגלי הייתה הפתעה מדהימה. אמנם המליצו לי אבל לא מצאתי עליה הרבה חומר ברשת ולא ידעתי כמה היא תהיה נפלאה. היו שם המון תלמידי ציור שישבו בכל פינה בעיירה וציירו, היו סמטאות יפות, וגולת הכותרת - הגשרים.
קבעתי עם הנהג שניפגש באוטו חזרה אחרי שעה וחצי בעיירה אבל יכולנו בקלות לבלות שם יותר, רק לטייל ליד הנחל, לחצות אותו בגשר אמיתי ובמעברי אבנים שהילדון ממש התלהב מהם. ביקרנו באחוזת האן וראינו שם גסטהאוס שיכולנו לישון בו אם היינו מגיעים ללינה, החדרים נראו מצוין אבל לא ראינו את השרותים.. שירותים מערביים הם תנאי מחייב אצלנו.
למרות שהיה מקסים בשאנגלי טוב שלא התעכבנו יותר כי יום ארוך עוד לפנינו. נסענו לשמורת ביפנגשיה, כרבע שעה נסיעה משאנגלי. התכנון של הביקור בשמורה היה די מאתגר בהעדר מידע, אבל ידעתי שיש שמורת פנדות נוספת (שהאמת רוב ההמלצות בטריפאדוויזר היו לוותר עליה אם לא מתנדבים שם) וטיול טבע מרהיב. ידעתי גם שיש הפסקת צהריים בה השמורה סגורה ולמעשה לא היתה לנו ברירה אלא להגיע אחרי ההפסקה. רק אם היינו ישנים שם יכולנו להגיע בבוקר. לכן תכננתי בסדר הזה שאנגלי - טיול - פנדות.
בכניסה לשמורה קנינו כרטיסים ויצאנו לטיול בקניון ביפנג. הטיול מתחיל בירידה במעלית גבוהה מאד לתוך הקניון (יש גם שביל למי שמעדיף).
הלכנו כשעה בירידה מתונה בנוף יפהפה של נחל, מפלונים בנחל ומפלים גבוהים שנופלים מהצד. בדרך היו כמה מקומות שמכרו שתיה ואוכל סיני.
היו שם הרבה שלטים ירוקים עם ציטוטים על איכות הסביבה. במיוחד אהבתי את זה שצילמתי והבאתי לפה:
Money is a temporary benefit, environment is an immortal capital
באחת העצירות חלפה על פנינו משפחה צרפתית. שאלתי אותם כמה רחוקה שמורת הפנדות. עם כל כך מעט מידע שמצאתי לא היה לי ברור אפילו כמה ארוך הטיול - וחששתי שנאחר ולא יישאר מספיק זמן לפנדות.
הם הסתכלו עלי כאילו אני משוגעת ושאלו אם אני מבינה איזו עלייה מטורפת מצפה לי.
האמת שלא היה לי מושג. חשבתי ששמורת הפנדות נמצאת בתוך העמק של הנחל, שאולי הוא נפתח ומתרחב או משהו כזה. מצאתי סיפור טיול אחד של משפחה על ילדים קטנים שעשו טיול כמונו, מסלול הליכה + הפנדות ולא הוזכרה שם שום עליה. חשבתי שהם בטח מגזימים..
אח"כ הגענו לפנייה חדה ימינה של השביל ושם ראינו את זה:
בשלב הזה הייתי צריכה לחשוד!
ואז התחלנו לעלות.. לעלות.. לעלות. העלייה היא לאורך ערוץ תלול למדי שנשפך לנחל שהלכנו לאורכו קודם. האמת שזה היה שווה, הרבה יותר יפה ללכת מול מפלים מאשר עם הגב אליהם. היו המון מפלים והערוץ היה פשוט מהמם, אין לי מילים לתאר את היופי וגם התמונות לא מעבירות אפילו 10% מהיופי הזה. אתה הולך וכל הזמן מסתכל קדימה ולא מפסיק להתפעם. הייתי אומרת שהנוף עוצר נשימה אבל בעצם לא היתה הרבה נשימה בגלל העלייה...
בסיום המסלול מגיעים ממש קרוב לכניסה לשמורת הפנדות, בערך 100 מ' מהכניסה.
בנקודת הסיום יש תחנה של אוטובוס פנימי של השמורה שלוקח מהשער הראשי לכאן. אם רוצים להקל ולעשות את המסלול בירידה צריך לקחת את האוטובוס, לעשות את המסלול ואז לקחת את האוטובוס שוב כדי להגיע לפנדות. או להגיע ממש מוקדם לפנדות בבוקר ואז הטיול הוא אחרי הפנדות.
לא שאני מצטערת, כי תכלס היה טיול מהמם יותר ככה. אם הייתי יודעת הכל מראש בטוח הייתי פוחדת ונמנעת ממנו (או עושה הפוך).
בסיום העלייה היה קטע משעשע, מהקטעים האלה בסין שאתה באמת לא מבין ולא מבינים אותך. כפי שכתבתי בערך 700 פעמים, המידע שלי לגבי השמורה היה ממש גרוע. בחלק מהמקורות (המועטים) נכתב שבסיום הטיול עוד נדרש אוטובוס כדי להגיע לפנדות. כשהגענו באמת הדבר הראשון שראיתי היה את האוטובוס. היה שם גם שוטר ונסיתי לברר איתו האם כאן אני צריכה לחכות לאוטובוס לפנדות. הוא ענה לי שהפנדות זה 100 מ' מכאן ושנלך ברגל. אני איכשהו הבנתי שהוא אומר לנו ללכת רק לא הבנתי שזה כזה קרוב. שוב ושוב שאלתי, בסימני ידיים וגם ניסיתי עם הגוגל טרנסלייט, האם לחכות לאוטובוס והוא אמר שלא, רק לא ממש סמכתי עליו או על ההבנה שלי, משום מה.
בסוף אחרי איזה 10 דקות של שיח חרשים איכשהו השתכנעתי שצריך ללכת ברגל ואז תוך דקה ורבע בערך כבר ראיתי את שער השמורה ופרצתי בצחוק גדול..
שמורת הפנדות עצמה אכזבה במקצת. הרבה מאד פנדות היו בתוך הבתים שלהן וראינו כמה כאלה מציצות מהפתח. ראינו אולי 5 או 6 פנדות בחצרות. שלוש מהן בגן הגורים (Panda kindergarten), שזה היה חמוד מאד, אבל המרחק אליהן רחוק יותר מאשר במרכז בצ'נגדו, בזכות זה שיש להן מרחב גדול, שזה מעולה עבורן..
ראינו פנדה אחת בראש עץ ממש גבוה, זה היה שווה למדי.
יש בתוך בשמורה שאטל בעלות 15 יואן שמעבירי בין המקומות שיש פנדות. שווה לקחת כי המרחקים לא קטנים.
ייתכן שאם מגיעים בבוקר הפנדות פעילות יותר, כמו שמומלץ תמיד לגבי המרכז בצ'נגדו.
היינו בשמורה שעה ורבע בערך, ואז חזרנו לכניסה הראשית, מצאנו בקלות את הנהג שחיכה ברכב ונסענו בכביש הראשי המהיר חזרה לצנגדו. כולל עומס תנועה לא קטן בעיר עצמה לקח בדיוק שעתיים וחצי, ולקראת שבע הגענו לאכסניה.
בבוקר הנהג יצא די מהר מהעיר לכביש מהיר. בחזור הוא נסע אחרת ולמעשה בעיר עצמה הוא נסע בדרך מרכזית מאד (על קו המטרו הכחול, למי שמכיר) וככה זכינו לראות את כיכר טיאפנו שהיא הכיכר המרכזית של צ'נגדו. ראיתי המון חנויות יוקרה ממש לידה, צומת גוצי מול ורסצה.. על הכיכר חולש פסלו של מאו (שהיה בשיפוץ) וממש מול עיניו מתריסה לה חנות של קרטייה. כל הדואליות הסינית בנקודה אחת תמימה.
הילדון ישן כמעט כל הדרך אז היה כוח ללכת לאכול ארוחת ערב במסעדת סטייקים שראינו בימים הקודמים ליד קארפור. לקחנו שתי מנות שונות כי לא ידעתי מה יהיה טעים, סטייק "רגיל" וסטייק "צרפתי". הילדון אהב הכל וחיסל את שני הסטייקים כמעט בעצמו... אני פחות התלהבתי והתרכזתי במבחר המנות הראשונות - קלמרי שהוזמן, סלט ולחם שום שהגיעו על דעת עצמם. סך הכל בהשוואה למצופה מאוכל מערבי בסין, זה היה די סביר.
בסיכומו של דבר, למרות קשיי התכנון ופערי המידע, למרות שהפנדות התחבאו לנו, זה היה אחד משיאי הטיול. גם עיירה מהממת, גם ציירים על כל פינה, גם טיול טבע מרהיב, גם פנדות (מאכזב ביחס למרכז השני, אבל זה עדיין פנדות!! פנדות מהממות!) גם נהג נחמד בג'יפ נוח, וגם סטייקים בערב. מה אפשר לבקש יותר?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה