מוסקבה, מאי 2015


הנסיעה למוסקבה נולדה די במקרה. אף פעם לא תכננתי לנסוע למוסקבה. קודם כל כי היא נורא יקרה וזה לא ממש בתקציב שלי. חוץ מזה, מה איבדתי ברוסיה? מצד שני, כנסיית הבצלים המפורסמת מהכיכר האדומה נמצאת כבר הרבה זמן ברשימת המקומות שעושים לי WOW בבטן. תוסיפו את הסנקציות על רוסיה, שהנחיתו את הרובל ואת העלויות בהתאם, ומידע מקרי שהגיע אלי על טיסות במחיר לגמרי בלתי ייאמן ותקבלו אותי על המטוס למוסקבה. אני והילדון.

הזמנתי את הטיסה כחודש לפני. בשלב ההוא, מה ידעתי על מוסקבה? הכיכר האדומה. כנסיות עם בצלים. מדברים שם רוסית. זהו בערך. היה לי חודש לצלול לחומר על מוסקבה, ללמוד, להכיר, להכין תוכנית. למזלי, אישה יקרה בשם אלונה היתה כל הזמן לצידי. היא בעצם זו שהולידה את הנסיעה, היא אמרה לי באיזה איזור לחפש מלון ואחר כך גם מצאה לי את המלון הנפלא שבו התגוררנו בסופו של דבר. היא הכינה לי רשימה ראשונית של אתרים לקרוא עליהם, המלצות ומה לא. התהליך לא היה פשוט. מסתבר שמוסקבה אינה יעד תיירותי פופולרי במיוחד, בוודאי לא בטיול עצמאי, ועל אחת כמה וכמה בטיול עם ילדים. אבל אתגרים כאלה אף פעם לא מייאשים אותי. לאט לאט, בעבודת נמלים, נבנתה רשימה ארוכה של מקומות שאני רוצה לראות. הרבה יותר ממה שאפשר להכניס ל 5.5 ימים.

במקביל למדתי לקרוא כתב קירילי. זה היה מאתגר לא פחות, אבל זה פחות או יותר הכרחי למי שרוצה לטייל במוסקבה באופן עצמאי. תתנחמו, הנזיר שהמציא את הכתב הקירילי גנב אותיות ממבחר שפות, כולל ה ש' שלנו, וגם את ה צ' הוא לקח רק שצריך דמיון לראות את הדמיון..


יום שלישי 19/5

כמו תמיד אחרי כל ההכנות, יום אחד זה מגיע – יום הטיסה. אני אוהבת טיסות של אחר הצהריים, בלי לקום מוקדם בבוקר, בלי לרוץ. להפתעתי השדה היה עמוס והתור לצ'ק אין ארוך במיוחד אבל הגענו בשלום לטיסת אירופלוט 503 למוסקבה. מטוס חדיש, רחב גוף, מצויד במערכת בידור אישית מודרנית עם מסכי מגע ומבחר גדול של סרטים, סדרות ולא יודעת מה עוד. הילדון התפוצץ מצחוק עם תום וג'רי ואני נהניתי מקומדיה רומנטית חביבה. אפילו האוכל היה אכיל והמושבים היו מרווחים. בדיוק ההיפך ממה שהיה עולה לי בראש לפני חודש אם היו אומרים לי "אירופלוט". איזו תגלית נעימה.

נחתנו במוסקבה ותוך זמן קצר מאד עברנו ביקורת דרכונים ומזוודות. יעילות מפתיעה. בחוץ אמור לחכות לנו נהג שנשלח ע"י המלון, קיבלתי סמס עם השם שיהיה כתוב על השלט שלו, אבל לא היה שם אף אחד עם השם הזה. עברו עלי כמה רגעים של מתח. אפילו לא הכנתי תוכנית חלופית כמו איפה מוצאים מונית אמינה. בסופו של דבר התקשרתי למלון, הם התקשרו לנהג, הוא מצא אותנו והכל בא על מקומו בשלום. חצי שעה מאוחר יותר ו-1200 רובל פחות בכיס – ואנחנו במלון. (אומרים שהנסיעה משרמטייבו לוקחת שעה וחצי עד שעתיים ועולה 2000 רובל. אולי הגענו למוסקבה אחרת בטעות? יותר קרובה לשדה?).

המלון מקסים, החדר גם, ואנחנו מסיימים את היום עם חיוך על הפנים.
מלון טום הישנון.. מומלץ בחום